הכירו את מרקו רוביו – נער הפוסטר של המהפך המיוחל במפלגה הרפובליקנית

השבוע החולף בוושינגטון עמד בסימן ההכרזה הצפויה של הילרי קלינטון בדבר כוונתה להתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר 2016. בעוד שהילרי צפויה לשייט בבטחה אל עבר היעד הנכסף מבלי שמישהו מעמיתיה הדמוקרטיים יהווה מטרד של ממש עבורה, הרי שהמאבק בצדו הרפובליקני של המתרס הפוליטי רק הולך ומתחמם. את סקירת המתמודדים אתחיל דווקא מהתייחסות ממוקדת למרקו רוביו – צעיר המתמודדים הצפוים – בן 43 בסך הכל.

מרקו רוביו נולד בשנת 1971 במיאמי למהגרים ממוצא קובני וסיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטת מיאמי. את לימודיו סיים רוביו עם סך הלוואות של כ-100,000 דולרים שאותן סיים לשלם רק ב-2012 כשכבר היה סנאטור פדרלי מן המניין.

זמן קצר אחרי שסיים את לימודיו נכנס רוביו האנרגטי לחיים הפוליטיים במדינת האם שלו ונבחר לסנאט המקומי כבר בגיל 29. בחלוף תשע שנים החליט רוביו להתקדם הלאה והתחיל את הקמפיין שהסתיים בהצלחה לאחר שנבחר ב-2010 לתפקיד הסנאטור הפדרלי והפך לאחד מהכוכבים העולים המשמעותיים ביותר בשמי המפלגה הרפובליקנית.

צעיר ושאפתן, לא בטוח שזה יספיק - בינתיים. מרקו רוביו

צעיר ושאפתן, לא בטוח שזה יספיק – בינתיים. מרקו רוביו

היתרונות היחסיים של רוביו

על פניו מייצג מרקו רוביו מייצג בדיוק מושלם את המועמד שהמפלגה הרפובליקנית משוועת לו – צעיר, אנרגטי, מסביר פנים וכמובן בעל הייחוס הנכון משום היותו בן למהגרים שהגיעו לארצות הברית חסרי כל וגידלו בן שהגשים את החלום האמריקאי.

מרקו רוביו יעשה כל שביכולתו על מנת למצב את עצמו כפנים של המפלגה הרפובליקנית החדשה שתהיה חייבת לשנות את פניה נוכח השינויים הדמוגרפיים שקרמו עור וגידים בארצות הברית – ובראשם הזינוק בכמות המהגרים הלטיניים וכן הנסיקה באחוזי ההצבעה של השכבות החלשות.

ג'ורג' בוש הבן אמנם החזיק שתי קדנציות אבל ג'ון מקיין ומיט רומני אפילו לא היו קרובים לנצח את אובמה מפני שבעוד שארצות הברית השתנתה – דווקא המפלגה הרפובליקנית קפאה על שמריה והמשיכה להציג עמדות נוקשות שלא עומדות בקנה אחד עם המציאות המשתנה תדיר – בראש ובראשונה הייתה זו תנועת "מסיבת התה" שנולדה בימים בהם פיילין התמודדה יחד עם מקיין ומאוחר יותר הציגה וגיבתה מועמדים שלא היה להם כל סיכוי ריאלי לנצח בבחירות הארציות מפני שהעמדות שלהם במגוון רחב של סוגיות, החל מהפלות וכלה בזכויות מיעוטים היו קשות לעיכול בעבור הציבור האמריקני הלא משויך מפלגתית – הוא גם הציבור שמכריע את תוצאות הבחירות.

לא בטוח שזה יספיק

אלא שכל היתרונות היחסיים הללו עלולים לא להספיק לרוביו בכדי לזכות במועמדות של מפלגתו נוכח העובדה שמולו מתמודדים פוליטיקאים מנוסים יותר – כאלה שבקיאים ממנו בדילים וטובים יותר ממנו בלכתת רגליים מדלת אל דלת: החל מג'ב בוש שהיה מושל פלורידה ומכאן שגם לו יש לא מעט נקודות זכות בקרב קהילת המהגרים הלטינית – וכלה בטד קרוז (שגם הוא ממוצא לטיני). כל אלה לצד ראנד פול השמרן חסר הסיכויים, כריס כריסטי, מושל ניו ג'רזי שירד מנכסיו, ומושל וויסקונסין סקוט ווקר שעשוי להפתיע.

כך או כך, סביב מחנה רוביו מתגבשת התחושה כאילו מועמדם הוא "תאום אובמה" במובן הזה שמדובר במועמד שייעזר במשק כנפי ההיסטוריה בכדי להשיג את המועמדות אלא שהדרך אל התואר רחוקה מלהיות מובטחת למי שבוודאי עוד יספיק לתת את הטון במפלגה הרפובליקנית – אם לא עכשיו – אז בבחירות שייערכו ב-2020.

השאר תגובה