אמש פרסמה מפלגת “חוסן לישראל” סרטון בן פחות מ-20 שניות בו קורא בני גנץ לתומכיו להצטרף למסע ולתמוך בו. הסרטון מאוד קצר ולא ניתן ללמוד ממנו יותר מדי אך מי שצופה בו (קישור בתגובה הראשונה) יכול להבחין בהבדל מהותי בין השניות הראשונות – לאלו האחרונות:

קרדיט - צילום מסך מתוך סרטון הקמפיין
קרדיט – צילום מסך מתוך סרטון הקמפיין

בחלק שבו גנץ מניע את הצופים לפעולה הוא נראה לא משוחרר – לחוץ ומתוח והקפיצה בין השורה הראשונה “בשבילי – ישראל לפני הכל” לשורה השנייה – “הצטרפו אליי” נראית מהירה מדי, כמעט מאולצת ומועברת באופן פחות כריזמטי מזה שלו גנץ בוודאי מסוגל. דבר נוסף שחשוב לשים לב אליו – הפאוזות בין משפט למשפט שנראות לא אותנטיות כמעין דג מחוץ למים – ותנועות הידיים מצביעות לא נינוחות דיין ומצביעות על צורך לסיים את הדברים מהר.

במילים אחרות, נראה כי גנץ כמעט מפחד מהמצלמה, מבוהל מהמעמד ומהמציאות שאליה הוא נכנס כאשר השנייה היחידה שבה הוא משתחרר באה ברגע שבו הוא זורק את ההלצה – “נראה לי שדיברתי יותר מדי”.

הפתרון לכך היה צריך להיות בין היתר סרטון ארוך יותר שמתחיל במסר אישי ואינטימי יותר שהיה משחרר אותו כי במקרה הזה החיפזון מן השטן